בס"ד

הי לכן, מה שלומכן?

אז מהר מהר חלפה ונגמרה לה השנה האזרחית ומתחילה חדשה.

שמתי לב שהשנה כולם כתבו סיכומי שנה בפייסבוק.
אני החלטתי, באיחור אופנתי כמובן, לסכם את השנה שלי בבלוג.

תמונה מגוגל

החלטתי הפעם לכתוב פוסט מעט שונה- לא סקירה של מוצרים והשקות, אלא מעין סיכום אישי שלי לשנה הזו.
אני מזהירה מראש- מדובר בפוסט קצת חופר, אז מי שזה פחות מעניין אותה- מוזמנת לדלג לפוסט הבא.

אז איך אני מסכמת את שנת 2015?

סיכום שנה מבחינת הבלוג-

השנה הבלוג עבר הרבה שינויים.

עברתי פלטפורמה מתפוז לבלוגר.

הבלוג עבר שינוי עיצובי גדול ע"י מעצבת גרפית.

הפוסט הכי נקרא השנה הוא-
פלורמר- חמשת המוצרים הטובים - Flormar TOP 5

 
רוב הקוראות הגיעו לבלוג דרך גוגל.
רוב הקוראות גלשו מישראל, אבל יש גם חלק מארה"ב ועוד כמה מבלגיה, קנדה וונצואלה!
טכנית אתן יותר אוהבות לקרוא את הבלוג דרך הסלולרי (אנדרואיד).

מבחינה מקצועית- 

השנה גיליתי אהבה חדשה בחיי המקצועיים, ובעזרת הרבה עידוד ותמיכה מבעלי-
הלכתי ללמוד איפור מקצועי בביה"ס של ירין שחף.
מאז אפשר לומר שמצאתי את ייעודי בחיים - אני פשוט כל כך אוהבת לאפר!

כל מי שרוצה איפור ערב מהמם ומחמיא- מוזמנת ליצור קשר :)

מבחינה אישית-
מי שעוקבת אחריי בפייסבוק או באינסטגרם יודעת שהשנה (לפני חודשיים כמעט) זכיתי ללדת בת!
הנסיכה הגיעה אחרי שני בנים, וזו ממש מתנה משמיים.

לפני כשנתיים חוויתי הפלה טבעית באמצע ההריון- חוויה מאד קשה, כי זה מעין לידה (זה היה בן).
לכן, מאז חיכינו לתינוק שישכיח את החוויה הקשה הזו (למרות שלעולם לא שוכחים).
בחרתי לכתוב על כך כי אני מרגישה שלא מדברים על הנושא הזה.
נכון, זה נושא לא נחמד וכיפי, אבל כמו שיש לידה, כך יש גם הפלות.
רק אחרי שזה קורה לך- את מבינה שזה קורה לכולן, פשוט אף אחת לא מדברת על זה!
אז החלטתי שברגע שאלד את הילד הבא- אני אדבר על הנושא.
כי זה חשוב, זה חלק מהחיים, ואין מה להתבייש- זה לא משהו שתלוי בנו או בגללנו.

ובכלל החוויה הזו באה לי בזמן מאד קשה מבחינה אישית - עבדתי במקום עבודה מאד קשה, הייתי בוכה
כל הזמן והיה לי פשוט רע.עבדתי המון שעות ולא ראיתי את הילדים שלי.
אבל בגלל ההירון לא יכולתי לעזוב.
לכן, ברגע שעברתי את ההפלה - כאילו משמיים עשו לי סטופ לי לחיים ונפל לי האסימון שמה שחשוב בחיים זו המשפחה ולא העבודה.
ומיד אחרי זה התפטרתי והחלטתי שאני אעשה בחיים מה שאני רוצה ולא מה שאחרים רוצים ממני.
התהליך שעברתי גם הביא להורדת המטפחת מהראש (לכל מי ששאלה למה), כי הרגשתי שזה משהו שאחרים מצפים ממני ולא מה שאני מצפה מעצמי.
אני עדיין דתיה, עדיין נשואה, אבל לא נותנת לחיצוניות ולמה שאחרים חושבים עליי להגדיר אותי.

אז אחרי שסיכמתי את השנה הלא קלה שהיתה, אני פותחת את שנת 2016 בנימה אופטימית מאד.
עם ילדה חדשה, עבודה חדשה והכי חשוב נאמנות לעצמי ולבלוג.

מאד אשמח לשמוע מכן איך עברה עליכן השנה, וכמובן מה הייתן רוצות לקרוא פה בבלוג בהמשך.

אני מתכננת הרבה דברים חדשים ומרגשים.. אז STAY TUNED :)


ועד לפעם הבאה,

ממני ,

הבחורה עם המטפחת.