חפשו אותי בפייסבוק

לקביעת איפור לארוע או סדנת איפור

מי אני?

התמונה שלי
הבחורה עם המטפחת - Talia's beauty מאפרת מקצועית, בוגרת ביה"ס לאיפור ירין שחף. זהו בלוג אישי שבו אני כותבת על כל התחומים שאני אוהבת: יופי, איפור, טיפוח, לייף סטייל, סטיילינג, אופנה וגם מטפחות :)

רשומות פופולריות

עקבו אחרי באימייל

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016
בס"ד

הי לכן, מה שלומכן?

החלטתי להנהיג שגרת פוסטים חדשה בבלוג, שבה אעלה בכל יום שלישי פוסט אישי.
הבלוג שלי חגג לאחרונה שלוש שנים להיווסדו.
והתחלתי לחשוב האם הבלוג שלי באמת מייצג אותי?
האם אני מעבירה בו את מה שאני רוצה?

לאחר מחשבה רבה הגעתי למסקנה שלא.
אני מרגישה שהבלוג שלי הפך להיות עוד אחד מ..
אין בו שום ייחודיות, אלא בעיקר אוסף של התרשמויות ממוצרים (וזו גם הסיבה שלא פתחתי ערוץ יוטיוב).
זה אמנם מאד חשוב, ואני רוצה להאמין שלמילה שלי יש ערך בעיניכן, אבל זו אינה הסיבה שלשמה
הקמתי את הבלוג.

הבלוג הוקם כמקום מפלט בשביל שני התחביבים שלי בחיים- הכתיבה והאיפור (ועוד כמה דברים)..
אז אמנם אני כותבת (והרבה) וגם על איפור, אבל לפעמים אני מרגישה שאני חלק ממשהו שלא ממש רציתי.

אני כבלוגרית, שרוצה להיות ייחודית ולתת במה לדברים שאני אוהבת, מרגישה שאין ביקוש לכך.
הביקוש שיש הוא לסקירת מוצרים של חברות מוכרות.
והרצון של חברות יחסי הציבור הוא שכל הבלוגריות יהיו "אותו הדבר" ושיביאו להן הרבה קוראים וליצור
"באזז" ברשת על מוצר שרוצים לקדם אותו.
ולי קצת נמאס מזה.
זה לא אומר שאפסיק לסקר מוצרים, כי חשוב לי לדעת (בייחוד בתור מאפרת) מהם המוצרים החדשים
והמדוברים בשוק ולנסות אותם, וגם הרבה פעמים לבדוק האם הם שווים את כל ההייפ סביבם.
אבל כן רציתי פוסט שונה, פעם בשבוע שמדבר על דברים אחרים.

תמונה מהגוגל


אז את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לפרגון. או יותר נכון לחוסר פירגון.
הרבה פעמים בעולם האינטרנט והבלוגים אני נתקלת באינטריגות: מה שתביא לי-אביא לך ולהיפך.
ואני מרגישה את זה גם בתור מאפרת. 
אין סיכוי שמישהי תפרגן סתם למישהי כי היא אוהבת לעקוב אחריה.. לא, להכל יש "מחיר" כלשהו.
ואני שואלת- מתי הפכנו לחברה כזו שהכל בה "תן וקח"?
מה רע בלפרגן לאחר ללא תמורה?
למה בלוגריות ואפילו מאפרות מתייחסות אחת לשניה כאל מתחרות ולא כאל קולגות?
לי אישית מאד קשה עם חוסר הפירגון הזה, ואני תמיד מנסה כן לפרגן ולראות שבכל אחת יש כשרון
ומשהו מעבר.
בעיניי, יש מקום לכולן- אם רק כולן יאפשרו את המקום לצידן.

מי שקראה עד לכאן בטח חושבת לעצמה: "על מה היא מתלוננת? היא מקבלת מוצרים בחינם ואיזה כיף לה".
אז רק שתדעו שזה ממש לא ככה.
אמנם אנחנו מקבלות מוצרים (לא תמיד בגודל מלא) ומוזמנות להשקות ("נוצצות" יותר או פחות) ,
אבל רק כדי להגיע לנקודה הזו צריך לעבוד כ"כ קשה.
אני לא מכירה בלוגרית אחת (אולי חוץ מאשלי) שיח"צ רודפים אחריה לפרסם מוצרים או לקבל כסף תמורת סיקור.
כן, אמרתי את המילה "כסף"- לא משלמים לנו!
לא משלמים לנו על הזמן שלנו - של לקבוע בייביסיטר, לנסוע הלוך חזור+חניה, לצלם, לכתוב, לפרסם ולהפיץ.
אז מצד אחד אנחנו מקבלות מוצרים - שזה מאד יפה וכיף, אבל מצד שני לא תמיד התמורה הולמת.
לכן שווי המוצר לא מדבר אליי.
אין לי בעיה להקדיש פוסט שלם למוצר שעולה 7 ש"ח (אם הוא טוב), ומצד שני לא לכתוב על מוצר שעולה
300 ש"ח (אם הוא פח-אני אכתוב עליו ביקורת בונה).

אבל, והאבל הוא גדול- אני מאד אוהבת את הבלוג שלי!!
את הכתיבה, ואת ההתייעצות שלכן איתי לגבי מוצרים ואיפור :)

אשמח לשמוע מכן- מה אתן אוהבות לקרוא בבלוגים?
ומה הייתן רוצות לראות כאן, שיהיה שונה וייחודי?

ואני מתכוונת להמשיך בכתיבת הפוסטים האלה,
ומקווה שתאהבו לקרוא אותם -כמו שאני אוהבת לכתווב אותם :)

ממני,
הבחורה עם המטפחת.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה